סקירה של "טיבט"

 

סגנון המשחק- המשחק מתרחש ב-1959, זמן של משבר גדול בטיבט. ההנחה היא שכל האמונות הטיבטיות הקסומות והרוחניות הן נכונות. דמויות השחקנים(ד"שים) הן פחות או יותר טיבטים רגילים(וכמה זרים) שחיים בטיבט. הסכנות שהדמויות יפגשו תלויות באיזור של טיבט בו הן נמצאות:

                 באיזורים תחת השלטון הסיני הקומוניסטי, צבא אכזרי לא מאפשר כל עימות, והדמויות מצויות בסכנה מתמדת של הוצאה להורג, שטיפת מוח ועינויים.

                 באיזורי מלחמה, קרבות גרילה בין חיילים סינים וטיבטים הם דרך חיים. הד"שים עשויים להיות מגויסים להלחם או להיות האזרחים חסרי המזל שתקועים באמצע שטח הלחימה.

                 בערים ובכפרים שעדיין תחת שליטה טיבטית, הטיבטים ממשיכים לחיות את חייהם בדרך העתיקה והמסורתית. רוב הסכנות לד"שים הן מטיבטים חסרי מצפון העושים שימוש בכסף, כישוף או פוליטיקה על מנת להשיג את מבוקשם.

                 במנזרים(שרבים מהם גדולים כערים), המסע להארה לבריאות הרוחנית של הקהילה נמצא בעדיפות עליונה, והנזירים יעברו לעתים קרובות טקסים מסוכנים על מנת להגיע למטרות האלה. אפילו במנזרים קיימות סכנות מצד מכשפים, פושעים, ופוליטיקאים חורשי מזימות.

                 בהרים ועל פני המישורים הקפואים, הדרך עצמה יכולה להיות הסכנה. מזג אוויר אלים, מעברים ונהרות בוגדניים, חיות פרא, שודדים, וסכסוכים בין שבטים נודדים יכולים לאיים על המטיילים באיזור.

                 בבתי קברות, הריסות, שדות קרב ישנים ומקומות רדופים אחרים, הסכנה העיקרית היא מצד רוחות, שדים, וישויות על טבעיות אחרות.

                 רעיון מרכזי במשחק הוא שדבר לא כפי שהוא נראה. שדים לובשים צורה אנושית. מורים חכמים מופיעים מחדש כילדים קטנים. אלו הקרובים להארה יכולים לעתים להיראות כמטורפים. בני אדם חיים ונושמים יכולים להיווצר ממחשבותיו של אמן.

 

שלטון- הכובעים הצהובים, פלג נזירי של בודהיזם טיבטי, הם השלטון הרשמי בטיבט. אנשים בכל רחבי טיבט תלויים בנזירים לידע הרפואי, הקסום והרוחני שלהם. השלטון מוקדש לעקרונות בודהיסטיים, ועל אף זאת חצי מהשליטים הם אינם אנשי דת(בעיקר אצילים), והשלטון שומר צבא סדיר וכלא. ראש הממשלה הטיבטית הוא הדלאי-לאמא: התגלמות הבודהה של החמלה וטולקו(מורה בודהיסטי שנולד מחדש). בירת טיבת היא להסה, והיא גם העיר הגדולה ביותר. טיבט מחולקת ל-53 מחוזות, שלכל אחד מהם שליט אחד נזירי ואחד שאינו נזירי. אצילים וראשי מנזרים מפקחים על העניינים המקומיים באדמות ששייכות להם. כפרים מרוחקים נשלטים על ידי צ'יף שתוארו עובר בירושה או על ידי האדם רב העוצמה ביותר בכפר.

 

גיאוגרפיה- טיבט היא מדינה אסיאתית שגודלה בערך שליש מגודל ארצות הברית, אין לה חופי ים, והיא גובלת בהודו, מונגוליה, נפאל וסין.

טיבט המזרחית גובלת בסין והיא ביתם של שבטים נודדים המצויים כרגע במלחמה עם הסינים. בטיבט המזרחית יש רק מעט עיירות גדולות, בנויות לאורך דרכי מסחר עם סין.

מרכז טיבט הוא האיזור בעל צפיפות האוכלוסיה הגדולה ביותר, ומכיל את שתי הערים הגדולות ביותר במדינה, כמו גם את רוב האצולה הטיבטית.

מערב טיבט הוא האיזור בעל האוכלוסיה הדלילה ביותר, ומכיל את ההריסות של תרבויות טיבטיות עתיקות. טיבטים כאן הם תמיד האחרונים לחוות שינויים חברתיים.

הצ'אנג טאנג', שנמתח לאורך כל צפון טיבט, מורכב בעיקר מהרים וממישורים צחיחים, ואין בו כמעט אוכלוסיה.

 

אקלים\אקולוגיה- לאורך רוב השנה, טיבט היא מקום קר, יבש, וסחוף רוחות. אבק, סופות שלגים וסופות ברד הרסניות הם מראות שכיחים. הצמחייה היא בעיקר עשב בר ודרדרים. אוכלי צמחים מרכזיים הם עזי הרים, מרמיטות ושאר מכרסמים, צביים, ויאקים פראיים. טורפים מרכזיים הם נשרים, נמרי שלג, זאבים ודובים.

 

דת- טיבטים לא פשוט עוקבים אחרי דת אחת, הם משתמשים במגוון טכניקות במצבים שונים.

בודהיזם טיבטי מעסיק את עצמו בגורל הנשמה. המטרה של מאמינים רציניים היא להגיע להארה(חופש מכל הדעות, הטעויות והסבל). 10% מאוכלוסיית טיבט הם נזירים בודהיסטיים שלמדו במנזר מגיל צעיר ולקחו על עצמם נדרים עד סוף ימיהם. אנשים שאינם דתיים לרוב לא מחפשים הארה, אלא רק מספיק קארמה טובה על מנת לקבל לידה מחדש נעימה.

דרך הסוטרות(ביחיד: סוטרא) עושה שימוש במדיטציה ובהתרחקות איטית מתשוקות ארציות על מנת להשיג הארה בתוך בערך 10,000 תקופות חיים.

דרך הטנטרות(ביחיד:  טנטרא) היא המומחיות של בודהיזם טיבטי ומשתמשת בטקסים סודיים ומסוכנים על מנת להשיג הארה בתוך תקופת חיים יחידה. כשלון במהלך טקס טנטרי משמעו טירוף או מוות. הלאמא(מורה מתקדם) מעביר את הידע שלו של טקסים סודיים כאשר התלמיד מוכן. טקסים טנטריים משתמשים בדימויים חזקים, שחלקם אפילו דורשים שימוש בגופות אמיתיות, זימון של ישויות מסוכנות, או קיום יחסי מין.

ידוע שאומני טנטרא מקבלים כוחות על טבעיים(כמו הפיכה לבלתי נראה או לבלתי מוחשי, או ריחוף) שעשויים לשמש כמדד להתקדמות שלהם לעבר ההארה. אנשים עם כמויות גדולות של קארמה טובה מסוגלים לחולל נסים.

"בון" היא הדת שבאה לטיבט לפני הבודהיזם. היא חולקת יסודות רבים של בודהיזם אבל שמה דגש גדול יותר על קסם ועל התקשורת עם רוחות הטבע. יש לה כמורה מאורגנת שחיה במנזרים. בון מודרני מחולק לבון ישן(פתרונות קסומים לבעיות ארציות) ולבון חדש(המכיל טנטרות משלו וחיפוש משלו אחרי ההארה).

הדת הטיבטית העממית היא דת לחלוטין לא מאורגנת ללא כמורה או מנזרים(אפילו שכמה אנשים מרוויחים את לחמם בעזרת כוחות מיוחדים שונים). הדת העממית מאמינה בהרבה אלוהויות פחותות שתורמות לכל צד בחיים. יש אלוהויות לכל חדר בבית ורוחות שחיות בתוך הגוף ומספקות אותו עם כוח חיים. הישויות האלה יכולות להיות שוחרות שלום או עוינות בהתאם לדרך בה מתייחסים אליהן.

נביאים הם חלק מהבון, הבודהיזם, והדת העממית. ישנם נביאים כפריים פשוטים בעלי הכוח לפתוח את עצמם להשתלטות על ידי רוחות רפאים וישויות אחרות. נביאים מזוהים מהווים מגנים בודהיסטיים חשובים, חיים בארמונות משלהם, שומרים על כללי התנהגות נוקשים ומייעצים לשלטון הטיבטי.

ביקום הטיבטי, העולם שלנו הוא רק אחד מני רבים. בני אדם שמתים עם קארמה רעה נולדים מחדש כחיות, כרוחות רפאים רעבות או כיצורי גיהינום. רוחות רעבות חיות בממלכה של חסר ותשוקה תמידיים. יצורי גיהינום חיים באחד מששה עשר גיהינומים חמים וקרים. יצורים שבורחים מהממלכות האלה לשלנו גורמים לנזק רב.

אלו שמתים עם קארמה טובה נולדים מחדש בממלכות שמימיות. יצורים שמימיים הם רבי עוצמה, חכמים, וחיים אלפי שנים אבל הם אינם מושלמים ובסופו של דבר הם ימותו.

אלו שמגיעים להארה בורחים ממעגל הלידה מחדש ומתרוממים אל הרקיעים הנשגבים ביותר, שם הם מתעלים מעל הדואליות של קיום ואי קיום.

 

קסם- כאשר העל טבעי נפגש בטיבט, הוא נראה רק לעתים נדירות. במקום, רוב ההתרחשויות העל טבעיות הן בלתי נראות ובלתי מוחשיות, וניתן לחוש בהן רק דרך הרמזים שהן משאירות בחיי בני האדם. השימוש בידע קסום על מנת לקבוע מה בדיוק קורה בעולם הבלתי נראה הזה הוא חשוב מאד. לדוגמא, סדרה של אירועים בישי מזל עשויה להיות התוצאה של קללה, מכה של רוחות זדוניות, אלוהות פחותה שהועלבה בשוגג, קארמה רעה מחיים קודמים שעולה אל פני השטח, וכו'.

הטיבטים מאמינים ב ועושים שימוש במגוון סוגים של קסם. אסטרולוגיה והרבה דרכים לחיזוי, פשוטות ומורכבות, משמשות על מנת לקבוע את העתיד ולקבל רמזים לגבי העל טבעי. קמיעות קדושים(חפצים שספגו קארמה טובה) מביאים מזל טוב ושומרים מפני רוחות מרושעות. כישוף משחרר את הקארמה הרעה בחפצים מסוימים כדי לגרום למחלות, חוסר מזל, מזג אוויר גרוע והתקפה על ידי רוחות רעות. פחד גדול מפני כישוף קיים בטיבט ולעתים קרובות מכשפים מגורשים. קסם לשליטה במזג האוויר הוא מוערך מאד וניתן ללמוד אותו במנזרים רבים. גירוש שדים ושליטה ברוחות רעות חשובים מאד לטיבטים. מנטרות(תפילות כתובות או מדוברות), חוטים מוצלבים(מכשירים שלוכדים רוחות), והעתקים מבצק של בני אדם נמצאים בשימוש נזירים ואמני קסם אחרים על מנת להגן מפני, לגרש או ללכוד רוחות רעות. מכשפים משתמשים באותם הכלים על מנת למשוך, לתפוס ולשלוח את הרוחות. הפלגים הבודהיסטיים הגדולים מכירים טקסים מורכבים וסודיים שיכולים לסיים את חייו של אדם, אבל משתדלים להשתמש בהם רק למטרות רחומות.

 

סגנון חיים- רוב הטיבטים חיים על אדמה ששייכת לאחר. חוואים מגדלים גידולים חקלאיים שונים(בעיקר שעורה), ונוודים מטפחים עדרים של יאקים, כבשים ועזים. כמה טיבטים עניים מאד חיים מקיבוץ נדבות, בתור משרתים של אחרים, או מעבודת כפיים בלתי נעימה. מעמד אמצעי קיים רק בערים ועשוי מסוחרים, אנשי מלאכה, ושאר בעלי מקצוע. אצילים חיים באחוזות גדולות עם הרבה משרתים ומנהלים את אדמותיהם מרחוק. העושר שלהם נובע ממסים שמשלמים האיכרים שחיים על האדמות שלהם. לאצילים יש סגנון חיים מאד קוסמופוליטי.

יותר מ-10% מהטיבטים חיים במנזר של גברים או נשים. כל הנזירים עוברים אימון בודהיסטי, ועם זאת רק מעטים יהפכו אותו ללימוד לכל החיים. נזירים אחרים לומדים רפואה, אסטרולוגיה, גירוש שדים, קסם לשליטה במזג האוויר, מלאכה או אומנויות לחימה. הנזירים המיומנים האלה נשכרים לעתים קרובות מהמנזר ומקבלים הכנסה ורכוש משלהם. נזירים אחרים הופכים לפועלים פשוטים בתוך המנזר.

טיבטים מכל המעמדות אוהבים משחקים(כולל קשתות ותעלולי רכיבה על סוסים), שירה אפית, טיולים, פיקניקים ועשרות פסטיבלים. רוב הטיבטים יכולים לקרוא, לפחות קצת.

טיבטים בכלליות מתוארים כאנשים לבביים, פרקטיים, סקרנים ובעלי חוש הומור בריא.

 

מצב פוליטי- הרפובליקה הקומוניסטית החדשה של סין פלשה לא מזמן לטיבט. נואשים להחזיק בדרך החיים שלהם ולהימנע ממלחמה כוללת, הממשלה והאצולה הטיבטית עשתה עסקה עם הסינים. הסינים קיבלו רשות להכנס לטיבט ולהפעיל את השפעתם. הסינים ממירים את טיבט באיטיות למדינה קומוניסטית מודרנית. בתמורה, הממשלה והאצולה הטיבטית שומרות על הכוח והאחריות שלהן(לפחות באופן רשמי).

הסינים עושים כל דבר שהם יכולים לעשות ללא תוצאות. במזרח, הם שולטים באגרוף ברזל. במרכז טיבט הם מאיימים, מתפעלים ומפזרים תעמולה. ככל שמספר החיילים הסינים בטיבט גדל, הם הופכים לחצופים יותר והדרישות שלהם גדלות.

האצולה שומרת על שלום טרוד עם הסינים, ותוך כדי טווה תכניות סודיות לברוח עם העושר שלה ברגע שהסינים יהפכו ליותר מדי חסרי התחשבות מכדי לאפשר לה להמשיך להתקיים.

השבטים הנודדים והסוחרים העשירים נלחמים מלחמת גרילה כנגד הסינים. עד עתה הם היו מוצלחים באופן מפתיע, וגירשו את הסינים מאזורים גדולים של טיבט. כמה מורדים רוצים לתקוף את להסה(בירת טיבט) ולהשתלט על הממשלה הטיבטית.

הממשלה הטיבטית, ובראשה הדאלאי-לאמא, נתפסת באמצע. הם מנסים לשמור על השלום השברירי עם הסינים. הסינים צופים בכל תנועה שלהם, ויש סימנים שהסינים מחפשים אחר הזדמנויות לאסור את הדאלאי-לאמא. הדאלאי-לאמא סירב לשלוח חיילים טיבטים להלחם לצד או כנגד הנוודים המורדים.                  

האנשים הטיבטים דואגים שהשלום לא יחזיק מעמד זמן רב. הם חוששים לגורלו של הדאלאי-לאמא. תושבים עצבניים וחסרי מנוח מתקהלים מסביב לארמונו של הדאלאי-לאמא.

 

Translation thanks to Guy Reisman

Tibet the RPG Main Page